#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה דין פירות שיצאו חוץ לתחום במזיד וחזרו ומ""ט? ומה הדין בשוגג כשלא חזרו?"	במזיד וחזרו: ר&quot;פ אמר דמותרים, דאנוסים נינהו. ואסקינן דתנאי היא.</p><p dir='rtl'>ובשוגג ולא חזרו: פלוגתא דתנאי.	<br/>עירובין דף מב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	היה מהלך ואינו יודע תחום שבת, מה יעשה ?	ילך אלפיים פסיעות בינוניות.	<br/>עירובין דף מב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה דין שבת בבקעה והקיפוהו נכרים, לעניין הילוך וטלטול ומ""ט? ובאלו ב' מקרים לכו""ע מותר לטלטל?"	מהלך אלפיים אמה. ולר&quot;נ מטלטל בכולה ע&quot;י זריקה, לר&quot;ה אין מטלטל בכולה דגזרינן שמא ימשך אחר חפצו. וממילא גם לא באלפיים, דהו&quot;ל נפרצה לרשות האסורה לה.</p><p dir='rtl'>וע&quot;י משיכה מודה ר&quot;ה, והיינו מימרא דשמואל, דהיה מודד וכלתה מדתו בחצי העיר, מותר לטלטל בכל העיר.</p><p dir='rtl'>וכן בכלתה מידתו על שפת תיקרה מודה ר&quot;ה דשרי, דהתקרה היא היכר.	<br/>עירובין דף מב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	הא דאמר רב הונא דהיה מודד וכלתה מידתו בחצי חצר אין לו אלא חצי חצר, פשיטא ?	קמ&quot;ל דיש לו חצי חצר, ולא חיישינן שמא יטלטל בכולה.	<br/>עירובין דף מב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מח' ר&quot;ה ור&quot;נ אי גזרינן בשבת בבקעה שמא ימשך אחר חפצו, תלויה במח' התנאים בנתנוהו נכרים בדיר וסהר, אי מהלך את כולו או גזרינן אטו בקעה ?	"אינו תלוי, די""ל דבב' מקומות לא גזרינן, אבל באותה בקעה גזרינן הילוך אטו זריקה.<p></p><p dir=""rtl"">ומאידך י""ל דבנתנוהו נכרים בדיר מן הדין אינו מהלך את כולו, שהרי לא שבת באויר מחיצות מבעוד יום.</p>"	<br/>עירובין דף מב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	היכי ס&quot;ד דר&quot;נ דהקיפוהו נכרים בבקעה דמותר לזרוק בכולה, כתנאי דשרו בדיר וסהר להלך את כולו, הרי הוא לא התיר בבקעה להלך את כולו ? (ב&quot;פ ברש&quot;י).	א. בפרט זה דבריהם דלא כר&quot;נ.</p><p dir='rtl'>ב. רק בנאנס ע&quot;י נכרים התירו, ובר&quot;נ לא נאנס.	<br/>עירובין דף מב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מי שנתנוהו נכרים בדיר סהר וספינה בשבת, האם מהלך את כולו או רק ד&quot;א, ואיך ההלכה ?	לר&quot;ג וראב&quot;ע את כולו, לר&quot;ע ור' יהושע ד' אמות.</p><p dir='rtl'>לרב הלכה כר&quot;ג בכולהו. לשמואל הלכתא כוותיה רק בספינה.	<br/>עירובין דף מב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מ&quot;ט דשמואל דמי שנתנוהו בספינה מהלך את כולה יתר על דיר וסהר (2)</p><p dir='rtl'>ומאי נפק&quot;מ בין הטעמים (2) ? ומ&quot;ט כל חד ל&quot;ל דחבריה ?	א. דשבת באויר מחיצות מבעוד יום. ב. דהספינה מוציאתו חוץ לד&quot;א.</p><p dir='rtl'>ונפק&quot;מ לנפחתו דופני ספינה, או בקפץ לספינה אחרת.</p><p dir='rtl'>הצד דל&quot;מ מחיצות מבעוד יום, דהם עשויות להבריח מים.</p><p dir='rtl'>הצד דל&quot;מ הטעם דהספינה מוציאתו, די&quot;ל דכה&quot;ג מודו ר&quot;ע ור&quot;י דמהלך את כולה, ולא פליגי אלא בעומדת.	<br/>עירובין דף מב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה פירוש הטעם בספינה, לפי שהיא נוטלתו מתחילת ד' לסוף ד' (3 פי' ברש&quot;י) ?	"א. לא נקבעות לו ד""א, דבכל רגע הוא יוצא מהמקום.<p></p><p dir=""rtl"">ב. הוא מהלך לצד אחד והספינה לצד אחר ואין כאן יציאה מד""א.</p><p dir=""rtl"">ג. כשמתחיל להלך מיד נקבעות לו ד""א אחרות מחמת הילוך הספינה.</p>"	<br/>עירובין דף מב		
